איזה בית?

הייתי ביומיים האחרונים בטיול השנתי המצחיק והנורא ביותר שיצא לי להיות בו, וזו בערך הסיבה שלא עידכנתי, חוץ מזה, סתם לא היה לי כל כך מה להגיד, או משהו חדש ומגניב, בכל אופן, חזרתי וכבר נהנתי מכמה שטויות שמצאתי משוטטות להן ברשת.

***************

היי פארק עושים וויצ' האוס, כמו הרבה מאד אמנים שוליים בשנה האחרונה, אבל הם שונים משתי סיבות: האחת היא היא שפשוט מבינים אותם, דבר שלא כל כך נפוץ בוויצ' האוס הקלאסי שמתאפיין בלו-פי-יות שעולם האינדי לא ידע כמוהה. ושנית השפעות הסאוט'רן היפ-הופ באמת מורגשות. ולא סתם מורגשות, הן בערך עמוד הטווח של המוזיקה שהם עושים. אני חייב רק להזהיר, יש קטעים מיותרים לגמרי, כמו המפ3 שאני אביא בהמשך, אבל הEP עצמו מעורב לגמרי. חלק מהשירים חסרי טעם לגמרי וחלק מהשירים נשמעים כאילו הם עלו ישר מהגיהנום -במובן הטוב של הביטוי, שמדובר בוויצ' האוס, כמובן-, אבל אני מביא את המפ3 הזה כדי שישאר לכם טעם לעוד, כי הוא באמת מראה כאן התפתחות טובה לEP שלם.

mp3: high park- Kristallnacht // EP:  s/t

***************

זה אולי ישמע דבילי לגמרי, אבל באמת שאין לי כל כך מה להגיד על וואלש. הוא עשוה מעין הכלאה בין הצ'ילווייב לדאבסטפ, שתי ז'אנרים שהצליחו למצות את עצמם קצת מעבר לרצוי בשנים האחרונות -למעשה בעיקר הצ'ילווייב, שרק שנה משוטט חופשי והוא כבר מתחיל להמאס. הדאבסטפ כאן כבר יותר זמן-. למעשה עד שלא שמעתי את הEP שלו לא חשבתי בכלל ששניהם אמורים להתחבר בצורה כלשהי לכדי ילד חדש, התוצאה ללא ספק טעימה, השאלה אם הציפיות שוות את זה, או שהוא עוד אמן שנצטרך לחיות על EP וסינגלים בוטלגיים שלו. התיאור הטוב ביותר שהמוזקה שלו יכולה לקבל יהיה אם תדמיינו לעצמכם שאתם סופרים סוריאליסטים -נניח... קארל צ'אפק!-, אתם יושבים רגועים בים וכותבים לעצמכם טיוטות מדהימות לסיפורים הבאים, וכל דבר שאתם כותבים מתגשם. לפחות לי זה נשמע ככה - כמובן סוריאליזם נחמד שכזה, לא דרגונים שמאיימים להשמיד כורים גרעינים אימתניים וחחלליות מרצדות עם אורות ניאונים וחייזרים מרובי רגליים ירוקות. משהו יותר מרגיע, בכל זאת- צ'ילווייב. כמו שאמרתי, קארל צ'אפק שכזה, משהו אופטימי יחסית.-

EP: Walsh- Smoke Weed About It