Xmas mix

hunting hat- a vanpire christmas
atlas sound- artifical snow
dnnielradall- alone again
baby jazz- song for the season
earl sweatshir & taylor, the creator- fuck this christmas
jj- sill
dent may- holiday face
candy claws- snow bridge
beach house- i do not care for the winter sun
banjo or freakour- frosty the snowman

מדיהפייר. ראר (31 ד'/72mb)

Let me tell you bout this country shit

תמיד אחרי שיעורי ספורט, ברגע שאני נכנס למלתחות יש שקט כזה, שקט מביך כזה. "עומר הקוקסינל פה", הם מפסיקים ת כל מה שהם עושים ומחכים שאמצא לי תא להחליף בגדים ופשוט אעזוב, בדר"כ אחרי שאני הולך אפשר לשמוע או צחוק ענק או מלא תגובות נאצה מהסוג שלא מתייחסים אליו, אז אני ממשיך ללכת. לא יודע מה היום גרם לי להתעצבן, בכלל, אז התעצבנתי. אני חושב שז והייתה ההבנה שאני כנראה הולך לחטוף מכות באיזשהו שלב. מכות על משהו שלא רק שהוא יותר מבסדר גמור (הומוסקסואליות), אלא על משהו שאני לא. אני לא יודע עוד מה אני, וזה לא בגלל שאני לא מחפש, אני לא מוצא. אז הדרך הנוחה ביותר להגדיר את עצמי בינתיים היא א-סקסואל, יש עם זה כמה בעיות: 1. אני כזה פחדן פתטי שאני כנראה לא אספר לאף אחד. 2. ההבנה שבשביל להיות בטוח שאני א-מיני אמורה להתלוות להרבה ניסיון ולהשלמה שבאמת שום דבר לא מתאים לי.
אבל זו לא הייתה הבעיה, הבעה הייתה השנאה שאני רואה עביניים שלהם, שנראה רצינית לכל דבר שנראה להם קצת חורג, אבל ההבדל היחיד הוא ביחס ביניהם. הממטאלהדס הם מפחדים. ממי שהם חושבים שהוא הומו הם תופסים חתיכת תחת שלא היה מבייש שום סטרייט והם בעיקר מדברים על להרביץ להם כל היום.
איתי העניין כברב קצת שונה, כי השנאה כלפיי היא לא קולקטיבית כל כך והיא נורא תלויה בהרבה דברים, בעיקר בהבנה שאני קצת כמו סלרי: תאהב אותי או תשנא אותי, ואיתי באופן ברור מאד בתוך השכבה תוכלו למצוא רק את שתי הקצוות האלו.
ריב קטן באליטה הקמפוסית הביא לניתוק ביני לבין מי הייתה החברה הכי טובה שלי. ועכשיו יש לי חבורה של כמה ילדים שאיתי בעך בכל מקום מאז כיתה ז', והם באמת נחמדים, אבל זו לא באמת חברות, הרבה מזה זו פשוט נוחות, אפילו שאני די אוהב אותם, והם ממש מצחיקים, והם בערך הילדים היחידים במכנה ה"תאהב אותי", ויש לי המון הערכה כלפיהם. החבורה הזו די חלוקה בהרבה דברים אבל סה"כ יוצא שכולם מסתדרים אפילו עם פרים מוזיקליים, פוליטיים, לימודיים וזה עוד ממשיך הרבה. לדעתי זה די אורמ הרבה על החברות הזו, אבל היא לא דומה לחברות אמיתית, היא פשוט נראית כמו קיבוץ חברתי, כל אוחד תורם כמה שהוא יכול ומקבל את מה שהוא צריך, והכי כיף איתם בעולם, אבל חסר שם משהו. בעיקר חסרים אנשים שבאמת יקבלו אותי ויבינו את כל הדברים המטומטמים שאני עושה, אב צריך גם שהם יהיה קרובים אלי תרבותית ופוליטית וחברתית שכדי שאני באמת ארגיש בנוח לידם, ולא קל למצוא כאלו, במיוחד לא בגיל שלי. אז חשוב על תיכונים אלטרנטיבים, ומקומות אחרים לחפש בהם, אבל עושה רושם שהם פשוט לא קיימים, וההרגשה הזו מתסכלת כמו תחת מחוצ'קן או כמו לקבל עוד מבחן נכשל במתמטיקה אחרי שהתכוננתי כל כך הרבה, ובם! בגלל נעלם אחד כל התקוות שלי למצוא אותו נעלמו.

life's a bitch, and there's no pimp to argue with...

James Blake- s/t

בחיי שרציתי לעשות סיקור פאנסי-פלצני על הדביוט של אחד מהאנשים שעשוי את 2010 לאחת מהשנים היותר מעניינות בעולם האינדי והאלקטרוניקה, כאשר הוא לוקח את הדברים למקום שונה לגמרי, אבל המשתמש livingtogether מלאסט.פמ עשה את זה טוב יותר בשורה אחת, שמסכמת הכל:

 fuck. its like the last robot on earth singing the blues

 העטיפה די אומרת הכל. זה קודר, והבלבול הפנימי יוצר מין אסתטיקה נוסטלגית שנרמסה על ידי משהו שנשמע כמו פוסט מודרניזם מוזיקלי, נפלתי עוד מUnluck. מושלם. ברצינות. בטח המון יחלקו על הדעה שלי, ויגידו שאני מגזים ושזה לגמרי אוברסטייטמנט ואוברייטד, אבל עמדתי נטועה. זה פשוט טוב.

בון איבר- גרסת האנדרואיד.

הרחבת אופקים

בסוג של ניסיון שעלול להכשל, אני מקווה להפוך את הבלוג הזה למשהו של מעבר להרבה מוזיקה-קצת אופנה, הרבה בגלל שיש לי עוד הרבה מאד תחומי עניין וגם בגלל שלא תמיד יש לי זמן להצטלם או לחפש מוזיקה חדשה -כמו למשל בזמן האחרון-., אז החלטתי להרחיב את האופקים של הבלוג -לפחות זמנית- לעניינים שנופלים בין הכסאות של התרבות הפופולרית לתרבות הדיגיטלית והיחס בין שתי אלו.

***************

לחדשות כל העולם הגיע מכרה זהב דיפלומטי-סוציאליסטי-פוליטי שיצר השנה הדים מכאן עד לכל מקום ציוויליציוני -לפחות במערכת השמש פה-, אם שקארתם את השורה הזו חשבתם לעצמכם 'ויקיליקס', הרי שאתם צודקים, וכנראה שהפוסט הזה לא עבורכם, כי אתם מבינים בדיו במה מדובר כאן. אתחיל בלהגיד שההבנה שלי בפוליטיקה ואפילו בניתוח תרובת פופולרית ודיגיטלית הוא בגדר תחביב לגמרי וסביר להניח שאני אגיד כאן מלא שטויות טיפשות ומטופשות, אם אתם בכל מקרה נשארים לקרוא, אתם מוזמנים למתוח ביקורת ולהביע את דעתכם כעוות נפשיכם בתגובות.

ויקיליקס למי שלא יודע -כלומר לא היה על כדור הארץ בחצי שנה האחרונה- הוא אתר, שכל תכניו הם מסמכים וידיעות שהודלפו על יחסים פוליטיים ודיפולומטיים בין ארצות ומעצמות למרות הצנזורה המוטלת עליהם. כל הדלפה שנעשתה נעשתה באנונימיות מוחלטת, מלבד ג'וליאן אסנג' האוסטרלי. האתר ירד ועלה המון פעמים בעקובת בעיות תקציביות.

לפני שמספר מסמכים התפרסמו באתר כמה בעיות דיפלומטיות שקשורות בדברים כמו: כניסתה של ארה"ב לעיראק ופקיסטן, מלחמת הלבנון השניה והמשפט הקומוניסטי-חופשי-לא ברור בסין. היו סוגרים במין סינדרום "הרצפה העקומה" ומין זריקת האשמות מכל מקום מקום בצורה כמעט מביכה שמזכירה גן ילדים בשעת ארוחת צהריים שהגננת הלכה -כולם יודעים שזה יגמר בקרב אוכל-, כאשר למעשה, וכאן מתחי החלק שאני לגמרי בטוח שאני לא טועה בו,- הנהנת העיקרית ממלחמת האוכל הדיפלומטית הזו היא עוזרת הגננת- "התקשורת העולמית", והעיתונאים עצמם שלמעשה נכרה להם מכרה זהב לתככים, שחיתויות, פגיעה בזכויות אדם וחוסר צדק הומני משווע = המון אייטמים מלאי רייטינג. אני לא באמת יודע או חקרתי על ענייני הרייטינג של החדשות ברחבי העולם ודווקא יכול להיות שאת הציבור קצב הזרמת המידע בזמן האחרון פשוט משגע והם מתעצבנים, אבל עושה רושם שעיתונאים לפחות בארץ היו במין אופורית-יצירה, עד כדי כך שבכדי להעיר אותם נדרשה סתירה מצלצלת במיוחד בדמות אש אימתנית ששורפת את הטיול השנתי של מלא ילדים ובני נוער מתוסכלים שיושבים בכיתות וצריכים לסבול 'דיבורים של גדולים', כי הבית ספר חייב לדחוף מילה או שתיים, וההורים דיברו על זה בבוקר לפני שהם הקפיצו אותנו לביה"ס, ובדיוק דיברו על זה בחדשות אתמול בערב, וזה היה בעמוד הראשי בדרך לעמוד התרבות או הספורט. כלומר, העיתונות כאן הייתה במין שאננות, במין אינפלציה, תקווה שהדברים יצופו מעל לפני השטח לבד והם פשוט ידוגו. לצורך עניין, אם הייתי יודע שהמידע שלי כל כך זמין, במיוחד מידע דיפולמטי, הייתי מפסיק את השימוש במתווכים או במסמכים בכלל ושולח לקנצלרית סמס או הודעה לאינבוקס, כי כולם יודעים שתקשורת בין-אישית עובדת יותר טוב מחתיכת דף עם דיו. הפרטיות שלנו, אם היא עדיין קיימת, מוצגת בחלונות ראווה כמו פייסבוק, מיסו, טוויטר, פורסקוור ועוד המון דברים שאנשים הביאו על עצמם ואחרי זה יצאו במחאה נגד מאגרים ביומטרים כאלו ואחרים שבאו בכלל לעזור לנו לעבור מהר יותר את הצ'ק השדות התעופה, ובכלל להקל עלינו, בלי שהם שמו לב שהם כבר חשפו את הכל.

המצב החברתי שנוצר עקב הסינדרומים התרבותיים-מדיניים האלו של הרצפות העקומות ותקרות הזכוכית, דומות נורא לקוביה הונגרית. זה נראה צבעוני, אבל שמתחילים לשחק עם מזה מגלים פאזל הומני שלם שדרושים כל כך הרבה מהלכים כדי באמת לגעת בו, כי הוא כל כך חשוף, אבל אף אחד לא נוגע במקומות הנכונים.

k

***************

אני לא משמ מצליח להבין מה with moths עושים בחלטורה שהם קוראים לה הרכב, אבל זה עובד, בעיקר  בגלל ששמעתי את השיר האחרון שלהם לפני שראיתי את סרט החדש -והמצויין, אבל מדכא באופן יוצא דפן- WINTER'S BONE. אני לא בטוח שיש הרבה שיריםש היו מכניבים אותי למוד שהסרט הזה דורש יותר טוב. אם הייתי צריך לחשוב בכל מקרה על איך להעביר לכם את זה זה כנראה היה מסתכם בדאונר-וויצ'-האוס. יש בו פשוט משהו הרבה יותר אפל מהרגיל ומין בלאק-מטאל אטטיוד.

mp3: with moths- bleak regression

***************

ועכשיו לוויצ'-האוס-דאונר עם טוויסט שונה, הרבה הרבה דרון-אמביינטי אפל שמזכיר קטעים מסויימים מהתקופה שהדארקוייב עניין מישהו. DEER †EΔR, עושים בדיוק את השיט הזה, ועושים אותו ממש לא רע האמת. האמת שממש ניסיתי וחיפשתי דברים על הגיג הזה ולא צאתי כלום, האינטרנט כמעט וריק -חוץ מהמייספייס- מעוד צאצאים של השיט הזה, אני אפילו הראשון שהקשיב לחרא הזה בלאסט.פמ, זה לא קורה לי הרבה...

mp3: DEER †EΔR- come back to mine

***************

2K10: 25 SONGS (ועכשיו ברצינות...)

כל מי שמכיר אותי  באמת טוב וראה את 25 השירים שעשו לי את השנה היה חייב להבין שמדובר בבדיחה רצינית במיוחד. לא מלאה, את חלק מהשירים אני באמת נורא אוהב, אבל הם בטח לא עשו לי את העשור -חלקם כן ויופיעו בפוסט הזה עוד פעם, בכל אופן רובם לא. אפיל ושנהנתי נורא מהשנה הזו בכלל, ומהשנה הזו במוזיקה בפרט. הנה הרשימה האמיתית (עוד פעם, היא לא מסודרת לפי הסדר הכרונולוגי וההגיוני כי לא הצלחתי למצוא כזה)

****************

Wavves- Super Soaker

אף פעם לא היה לי ספק שסופר סואקר זה הרובה מים. ושניית'ן לא יוכל לאכזב אותי.

Best Coast-  The End

בת'אני קוסנטינו באמת עשתה לי את השנה, אולי אפילו אשת השנה שלי. להסתובב כל היום לדבר על שימוש בסמים קלים, חתולים  וזה שהיא מכירה את ניית'ן וויליאמס מwavves, הפך את השנה הזו למצחיקה במיוחד! והיא גם עשוהמו זיקה מעולה, היא באמת אחלה אישה לגדל איתה ילדים.

Childhood- Blue Velvet

השיר הזה אמנם לא סחף איתו הרבה אנשים שלא קשורים לעולם האינדי, אבל את כל מי שהשיטפון שלו תפס הוא תפס חזק, אני בטוח שאם הכרמל היה שומע אותו שום דבר לא היה קורה. הוא לא אנרגטי במיוחד, אבל האנרגיות שיש בו די סוחפות.

Mark Barrage- Rubicon Drive

האמן שביי-פאר הולך להיות הדבר הבא בגליצ'-פופ לדעתי, לגמרי שווה כל שניה, וחבל שאין יותר שניות.

Big K.R.I.T- Country Shit

המיקסטייפ שאומר שביג ק.ר.י.ט היה פה, לא עבד עלינו, כי הוא עבר בערך בכל מקום בשנה האחרונה. זה ללא ספק השיר הכי עוצמתי שלמיקסטיים הזה יש להציע, והוייבס שלו לגמרי מדבקים.

Das Racist- hahahaha jk?

בחיי יש יותר מידי שירים של דאס רייסיסט שעשו לי את השנה, לגמרי. שני המשום מה מיקסטייפים שלהם הם הדברים הכי כיפיים ששמעתי השנה, אז פשוט בחרתי את השיר שמתמצת לדעתי בצורה הטוב ביורת את כל ההוויה הדאס-רייסיסט-ית.

Kanye West- Monster

השיר שעשה לי את האלבום של ווסט השנה הוא ללא ספק מונסטר, גם בגלל שהוא לגמרי הפתיע אותי והרבה בגלל ניקי מינאז' -ספויילר: זו תהא ההופעה היחדיה שלה בצ'ארט הזה, כי פשוט לא אהבתי את הדביוט שלה כמו שהייתי אמור לאהוב-.

Local Natives- Cubism Dream

משהו בשירה זה, והאבלום של לוקאל נאטיבס פשוט תפס אותי. כל כך רגוע, אב לכל כך חזק, משהו בפשטות של הלירקיה ובמין כנות-נאיביות  שהיא מציגה לאורך שיר כל כך בסיסי ויפה.  "צחקנו על איך שהם דיברו כל כך שונה"

Computer Magic- Teenage Ballad (High School)h

השיר הזה די ריגש אותי, אולי זה בגלל ההתעסקות רבה שלי בחיי בית ספר, ציונים,, חיי חברה מחוץ לביה"ס, כי זה בערך
 מה שאני חוץ מהבלוג הזה ומשחק בלגו וקורא לזה "רובוטיקה" וFLL. בקרוב התעודות -יום שני-, ואני ממש מקווה שילך לי טוב, תאחלו לי בהצלחה, ואני מבטיח לעדכן אתכם (:

Smith Westerns- Weekend

אני ממש מחכה לאלבום החדש שלהם, כי השיר הזה פשוט צועק כיף. הוא נשמע כאילו עשו רי-מאסטר ללהיט סבנטיז של להקות שאף אחד לא שמע עליהם חוץ מהסולן ואמא שלו שבאותו זמן לגמרי המציא משהו חדש, אבל אף אחד לא הקשיב לו. כמו הוולווט אנדרגראונד רק בלי הפרובוקציות שהביאו לפרסום.

Crystal Castles ft. Robert Smith- Not In Love

באמת.. לא חשבתם שאני אוותר על זה, נכון? זה אולי הדבר הכי נדוש שיהיה בסיכומי שנה חוץ משירי קניה ווסט. אבל הזקן מהכיור -אוקי, זה משפט מצחיק- תמיד יודע לעשות דברים טוב, זה אולי מצחיק לקרוא לו ככה, אבל רוברט סמית' ללא ספק משדרג כאן משהו שבהתחלה היה נשמע קצת כמו בדיחה.

Unknown mortal Orchestra- Ffunny Ffrends

לפני שבוע או שבועיים דיברתי על השיר הזה, שלגמרי שדרג לי שבוע ממש מחורבן, היה ממש כיף לשמוע משהו כל כך מרענן. הוא לא שונה במיוחד מהרבה דברים בשנה האחרונה, אבל הוא עבוד יופי!

Toro Y Moi- Talamak

אי אפשר לסכם את שנת 2010 בלי להזכיר את הבנאדם שעשה לנו את 2009, אנ ידי בטוח שמשם השיר הזה, אבל האלבום יצא ב2010. בכל אופן, זה השיר הראשון שלו ששמעתי -חוץ מאיזה קאבר דבילי למייקל ג'קסון- וזה היה כל כך נהדר בפעם הראשונה, פשוט מושלם. עדיין מושלם. בחרתי דווקא את השיר הזה כי הוא פשוט ממצא לדעתי את כל הרעיון שלו

Ariel Pink's Haunted Graffiti- Fright Night (Nevermore)h

השיר שהוא בעצם הטוב ביותר לדעתי מהאלבום של אריאל פינק, הוא מין פארפזה מודרנית לאחד מהפואמות הטובות ביותר שנכתבו לפי דעתי, דה רייבן של אדגר אלן פו, לא יכולתי לעמוד בזה. אירגזמה נהדרת.

Tennis- Baltimore

אנרגיות הקיץ הלו-פיות הגיע ללא ספק מהזוג הזה, שדחס כל כך הרבה פשטות ויופי קיצי אל תוך שירים קצרים שמלווים בשירה נשית לא יציבה במיוחד ואיכות גלו-פי שעושה טוב על הנשמה .

Male Bonding- T.U.F.F

הגארז' םאנק שעשה לי את השנה, אם אתם לא בקטע אני לא בטוח כמה זה מומלץ עבורכם, אבל זה מעולה לאנשים עם ראש פתוח. אם ההופעות שלכם לא יפתחו לכם את הראש. אני לגמרי מאוהב בסטוויסטים של הדראמינג במהלך השיר.

Tyvek- Blocks

השיטגייז של השנה. האלבום הזה כ"כ מוצלח שהוא נשמע כמו ביסיידס של הראמונס.

Deerhunter- Primitive 3D

השיר הזה אמנם לא נכלל האלבום המעולה, אלא כבי-סייד לסינגל של רבייבל, ולפחות לדעתי מדובר בשיר הרבה יותר טוב ומעניין, שנשמעי כמו משהו שדירהאנטר מעולם לא נשמעו כמוהו. לא משנה אן אתם אוהבים אותם או לא, כמעט בטוח שזה יעבוד. גם עם הטוויסט הביזארי מהאמצע.

Twin Shadow- Slow

רק בשביל הקליפ ההופעה של השיר הזה שווה פה, אבל לא קר בגלל זה הוא פה, השיר הזה פשוט טוב, והוא מגיע מההפתעה הגדולה ביותר של השנה, לטעמי. הקליפ הזה לגמרי נראה כמו סרטון קידום לתעשיית מרתפי הפורנו של העובדים הזרים שמנסים לברוח מאלי ישי -כמו רבים אחרים שמנסים לברוח מנחת זרועו האימתנית-

Tame Impala- Why Wont You Make Up Ypur Mind?

זה פשוט הרבייבל הטוב ביותר מהשנים האחרונות מהרוק הפסיכדלי, זה פשוט מדהים. באמת. אם אתם על אוזניות, יש את החלק בערך ב50 שניות מההתחלה שהמנגינה מתחילה לעבור מימין לשמאל ואין דרך אחרת לדמיין את זה חוץ מקסם כזה שמרחף מעל הראש.

James Blake- Limit To your Love

אני מצטער שאין לי מילים, פשוט כבר נגמרו לי המילים, זה פשוט יפה. בחרתי בשיר הזה, למרות כל שאר השירים המעולים האחרים של ג'יימ בלייק, זה אולי השרי שמייצג אותו הכי פחות, כי אין כאן באמת דאבסטפ, אבל יש כאן משהו רבה יותר אמיתי ועמוק יותר שהיה לי קשה להתעלם ממנו. ובכל אופן, נורא קשה להגדיר את המוזיקה של בלייק, היא נורא משתנה.

Salem- Release Da Boar

עוד פעם, כי זה פשוט ממצה את כל הפעילות של סיילם, מעין נביאי הוויצ' האוס, בשנה האחרונה, זה בכל מקרה ממש ממש טוב, וביחד עם כל האלבום כששומעים אותו כטראק אחד מתוך משהו שלם יותר הוא נשמע אפילו יותר טוב.

oOoOO- Egyptynlvr

כי זה ביי פאר הוויצ' האוס ריוורק הטוב ביותר ששמעתי עד היום. פשוט מעולה.

Mount Kimbie- Mayor

משירי הדאבסטפ הכיפי ביותר השנה. בכלל מאונט קימבי תמיד עשו ואני מקווה שעדו ימשיכו לעשות את הדאבסטפ הכיפי ביותר שיש. קרוקס אנד לאברס הוא ללא ספק האלבום הכי אנדרייטד שיצא השנה.

LCD Sound System- All I Want

את השיר הזה שמעתי את לפני צאת האלבום, כמו רוב העולם, וחשבתי לעצמי "פאק, זה מדהים" כל חלק בשיר הזה פשוט גורם לי לרצות לזוז, ולא הרבה דברים גורמים לי לרצות לזוז. לאו דווקא לרקוד, פשוט לזוז, הרבה פעמים ניסיתי ללכת ברחוב לפי הקצב. ואפילו רמות הדיסוננס המוכות באמצע השיר שנראות כל כך איזוטריות כל כך הוסיפו לי לשיר הזה נפחים שונים, משהו כל כך  גדול ויפה. אני גם חשוב שמדובר בשיר הארוך ביותר מהשירים כאן. ואני חשבו שהוא גם אחד מאלו עם הנוכחות הגבוה ביותר. פשוט שמים לב לשיר הזה, הוא שינה את כל התפישה שלי, שהייתה -אני מודה על החטא- די סתמית כלפי לסד סאונדסיסטם, הייתי צריך אותו כדי להבין מה פיספסתי. אני שמח שהכרתי אותו, ברצינות.

2K10: 25 SONGS

Nicki Minaj- Roman's Revenge (ft. Eminem)h

Girl Talk- Down For The Count

Kanye West- POWER


Panda Bear- Slow Motion


oOoOO- Egyptynlvr


Tyvek- Blocks


Rihanna- Cheers (Drink To That)h


Mark Barrage- Rubicon Drive


Big K.R.I.T- Country shit


James Blake- CMYK


Ariel Pink's Haunted Graffiti- Fright Night (Nevermore)h


Salem- Release Da Boar


Big Boi- Tangerin (ft. T.I)h


Tennis- Baltimore


Games- Shadows In Bloom


Das Racist- You Oughta Know


Twin Shadow- Forget


Deerhunter- Basement Scene


Tame Impala- Alter Ago


Pariah- Raliroad


Crystal Castles- Year Of Silence


Sleigh Bells- Riot Rythm


Memory Tapes- Plain Material


Local Natives- Cubism Dream


Best Coast- Bratty B

*היא כנראה קצת נדושה

*הרשימה לא מסודרת לפי הסדר, כי לא הצלחתי להחליט, כמובן שגם המון שירים נשארו על רצפת חדר המחשב...

0Oםoס

ערוץ 2 מצחיקים אותי כל פעם מחדש! הפעם המהדורה הייתה משעשעת במיוחד עם כתבת פרופיל על דייל צ'יהולי לכבוד התערוכה החדשה שלו בארץ שהייתה מלאה בקלישאות זכוכית כמו: "לשבור את תקרת הזכוכית של עולם האמנות" ועוד קלישאות כושלות. ואחר כך כתבה על הפנימייה של בארסה שכלל ניתוח פסבדו-אינטיליגנטי לסופר קלאסיקו -פגישה בין יריבות של יותר מקבוצות כדורגל אלא חבלי ארץ מרקע סוציולוגי בלה בלה בלה-.

***************

אני מאמין שזו הייתה מיכל ישראל, כתבת נענע 10 המוערכת שדיברה אז על סאמר קאמפ -צמד סינת' פופ שאני באמת מחבב נורא- בהשוואה לבת'אני קוסנטינו -שאני ממממממש מחבב לאחרונה מאז הבארן הטוויטרי שלה על קאשה- וניית'ן וויליאמס -שאני מתקשה להבין- במין פארפאזה לכיתה במצב כמעט אבסורדי שבו ניית'ן ובת'אני הם למעשה ה"מאגניבים" -אני מאמין שהיא לא התכוונה למקובלים באמת, למרות שאני חושב שהיא כן השתמשה במילה מקובלים. עוד פעם, מיכל אם את קוראת את זה ולא את דיברת על זה. מחילה- בעוד שסאמר קאמפ אמורים להיות החנונים ששומעים מוזיקת שוליים ורואים סרטי אייטיז של ג'ון יוז ועושים סינט' פופ נוסטלגי עם פלאשבקים לימי מועדון ארוחת הבוקר וסאמפלים מסרטים של, איך לא: ג'ון יוז. כל ההגקשמה המעייפת והמויזעת הזו היא בעצם כדי לחלוק על מיכל -או לא מיכל-.
החנונים של כיתת אינדי מחזור 2010 הם- כלומר בעיקר היא קומפיוטר מג'יק -דניאל 'דאנז' ג'ונסון. יש עuד איזה שניים אבל הם רק ללייבשואוס אז אני רק אזכיר את השמות שלהם: ג'יימס מורלי וג'סטין קולס- היא למעשהל א תגלית מרעישה וסהיר להניח שאם הגעתם לבלוג הזה אתם כבר מכירים אותה. היא למעשה עושה את הפופ שלה על גלו-פי והיפנגוגי עם השפעה גדולה מאד מהצ'ילווייב.למעשה היא כל כך חנונית שהיא מדברת הרבה מאד על ביה"ס בשירים שלה, מתיתשהיא לא מדברת על רומנים-טינאייג'רים איטיים, או על צפייה בערוצי מדע.
למעשה לשירים האלו הכיראוכרפייה הכי פומפוזית שתוכלו להוציא בלי להוציא את עצמכם מטומטמים תהא הנעת הראש מצד לצד ולרקוע ברגל לפי הקצב. אפילו האתר שלה, שאם היה משוטט לו חופשי בחלל נס"'א כנראה היו מאתרים אותו וזועקים מרוב שמחה על מציאת גלקסיה חדשה. כל מה שנותר לי הוא להזדהות תוך כדי עצב קטן, לשמוע- ואז להתעודד.

mp3: computer magic- the end of time
mp3: computer magic- evreyone feels that way sometimes
mp3: computer magic- science channel 9

***************

Ra cailum הוא פרוייקט יחיד של איזה אחד משיקגו- אנת'וני שםמסובךכלשהו, היא גם עושה גלו-פי סטייל צ'ילווייב אבל עם דגש עמוק יותר על האלקטרוניקה- ואני באמת מתכוון לזה כי המוזיקה שלו מושפעת באופן די כבד ממוזיקת אמביינט ומטרנד הברייק-ביט של המחצית השניה של העזור הקודם -בעיקר מזוהה עם הIDM-, קשה לי להגדי בה מלא שמדובר בIDM,  משתי סיבות: קשה לי להגיד שמדובר במזויקה אינטיליגנטית במיוחד, היא בטח יותר אינטיליגנטית מהרדיו שלנו- הרבה יותר- וללא ספק במוזיקה שחנון הכין -מספיק להסתכל על הארטוורק כדי להבין שחנון הכין את זה. בעצם מי שלא הבין את זה רק דרך השם שלו כנראה לא חנון אמיתי.-. הסיבה השניה היא שפשוט נורא קשה לי להגיד שמדובר באיזושהי צורה של מוזיקת דאנס, אולי בטראקים שלא  שמעתי. אני חייב להודות שאותי הוא לא תפס במיוחד, אבל שמתרגלים לכל הקטע שלו הוא נעים במיוחד ומעולה לשעה שבה אתה צריך לחשוב מתמטיקה -אולי כאן נכנסת האינטיליגנציה- למרות שכאן הדאנס מת-, בינתיים בבאנד קאמפ שלו הוא מציע EP ועדו אלבום אחד. נסתפק בזה בינתיים (:

Ra Cailum (באנדקאמפ.)

בון-א-פטיט.

***************

ד"א, שחכתי מזה, אפיל ושאין לזה קשר כל כך לפוסט עצמו. אתמול NME חשפו את מה שוהלך להיות ככל הנראה הסופרגרופ המדובר ביורת של 2011 הליברטינז+ארקטיר מאנקיז+בייבישאמבלס+סופרי פיורי אנימלס= דה באטלטופ באנד. בינתיים יש רק שיר אחד, ככל הנראה מהצ'ריטי אלבום שיצא באפריל של 2011. 

mp3: the bottletop band- the fall of rome

Running out of you

אובססיה אחרונה שלי- אמנם לא גדולה במיוחד- היא קיפ שלי אין את'ניס. אפשר אפילו לראות הבעת הערכה ואינטרפטציה אישתי שלי לשם של הלהקה בשינוי קטן שנשעה בבלוג. הניו אקט שופע ההייפ מהחודשים האחרונים - דיברתי עליהם עוד בימי ישראבלוג! אמרתי לכם!- האמת שאני לא אוהב יותר מידי מהם, אבל את מה שאני אוהב- אני אוהב! וזה בעיקר הטראק "Running out of you" מהEP שהוא בעצם הריליס היחיד שלהם אם אני לא טועה "In Love With Dusk" שיצא תחת הלייבל פורסט פמילי. זה חתיכת שיר. ברצינות, אחד מהאהובים עלי השנה, אני שחבו שאפילו הכנסתי אותו לרידרס פול של פיצ'פורק לסיכום 2010, אבל זה נושא אחר ואני לא כנס עוד פעם ברגשות האמביוולנטים שלי אל פיצ'פורק.
העניין הוא שכנראה אני לא היחד שמצא משהו בשיר הזה כי בתקופה המאד קצרה שהוא משוטט ברשת -ותאמינו לי שהוא לא משוטט הרבה כי לקח המון זמן למצוא הורדה שלו- כבר הצלחתי למצוא לו שני ריוורקים מדהימים.

כמובן, לפני הכל, שיר המקור:

mp3: keep shelly in athens- running out of you

ואז, בא דייב הוק (אקא- ממורי טייפס), עוד אחד שהוציא אבום צ'ילווייב ממכר ומורט עצבים השנה -באמת.. די..- ונתן לשיר מין פרספקטיבה סבנטיזית שמשום מה מזכירות לי אופרת סבון, אבל כזו שפשוט לא בא לי שתגמר, כזו שנוח שהיא שם, לא משנה כמה היא נמשכת, אבל באיזשהו שלב המציאות היכתה בי והשיר נגמר, זה היה חבל, אבל גיליתי שהאייטיונס על ריפיט. זה היה כיף! ל4 פעמים הראשונות, אחרי זה זה קצת נמאס, בכל מקרה, מבחינת ההוויה הוא יורת כיף מהמקור, אבל אני שבחו שהוא פחות טוב, יכול להיות שיחלקו עלי, אני חשוב שפשוט החלקתי על הראש...

mp3: keep shelly in athens- running out of you (memory tapes rework)h

הקטע הבא הברה יותר ברור, בכל מובני הסמנטיקה של המילה ברור. הריוורק של דניאלרדאל (DannielRadall, באנדקאמפ. דיג איט. אתם יכולים להחליט כמה לשלם!)  הפך את השיר הזה לכ"כ ברור שאני כבר לא צריך לירקיה כדי להבין מה קורה במקור -ד"א, אני באמת לא מבין מה קורה בתכנית "המקור", אם מישהו יכול לשלוח לי הסברים למייל הוא מופיע בצד-. לדעתי זה נורא הוריד מהערך של השיר המקורי, אבל בגלל שהוסיפו לו גרוב א-לה ג'ון יוז פילם-סקורס. דבר שדי ניחם אותי, בכל אופן הריוורקים האחרים ללא ספק יותר מספקים, אבל הריווקר הזה נתן לי תירוץ לדחוף לכם ניו אקט נוסף! אז אני אשב ואשתוק, אין תלונות. אני לא היספטר. ביי. היי הנה קישור!
mp3: keep shelly in athens- running out of you (DannielRadall rework)h

בתיאבון!

-אוף מי תקע מחר לימודים!?-

anti-witch house movement

הרבה דברים מתרחשים במרתפים החשוכים של עולם האינדי, חלקם מעניינים- רובם פחות. הדבר הגדול האחרון שיצא משם, נשמ עבאמת כאילו יצא מהמרתף- מאובק, מעופש, לא מובן- כמו למצוא צעצוע שהיה של אחים גדולים, אבל לך הוא חדש. כבר דיברתי הרבה על הוויצ' האוס בבלוג הזה, ואני לא חשבו שיש עוד הרבה מה להוסיף על זה, כי המצב שם הוא מצב די סטטי, מין סטטוס קוו כזה שלפחות בינתיים- אין מה לחדש.

בכל אופן, משהו קרה ב28 באוקטובר, זה לגמרי נשמע כמו בדיחה, ברצינות, אבל דווקא לאחת מהתנועות האיזוטריות ביותר בעולם האינדי- קמה תנועת נגד. אנשים בקושי הספיקו לעכל את הוויצ' האוס והם כבר צריכים להתמודד עם משהו, שלפי כל עמת מידה הוא כל דבר שאנחנו מכירים ועוד קצת.

אני באמת לא מבין גדול, ולכן פשוט אצט את דברי לאסט.פמ שכנראה יהיו הרבה יותר הגיוניים מכל מה שאגיד:

Phenomena that occurred as negative, ironic, sarcastic, satirical or attacking reaction to the witch house movement, which often includes music conceived as opposite to witch house or made as form of reaction chilly one or, sometimes, as very fast (SPACE SLAVE TRADE) rave, blog house, break-core or avant-garde, in some cases in the form of a compilation gathering music that existed before witch house emergenceFuck NoOoOO, but very similar, which entails for example - drone, hip-hop, dubstep, etc. in some cases it is organised as hoax witch house (†∆†). All these phenomena are accepted by the witch house, by absorbing nature of its strategy, that can be described as a negative imprint of the current hyper-capitalist pop productions, therefore, this tag is associated with in the witch house family tag, and is a significant part of its discourse.

כמו שההסבר מספר, וכמו שהתחלתי מקודם- אבל משום מה קו המחשבה הוביל אותי אחרת- ב28 באוקטובר השנה יצא אוסף ציני עם שם ציני אפילו יותר -וגאוני הרבה הרבה יותר- Fuck NoOoOO. אפילו העטיפה אנטי-וויצ'-האוס-ית.

albun: Fuck NoOoOO.zip (מדיהפייר)

Unknown Mortal Orchestra

mp3: unknown mortal orchestra- how can u love me
mp3: unknown mortal orchstra- ffunny ffrends

שאריות הכרמל שעל הקרוקומבוש של ערוץ 22

אני לא ידוע הרבה על התופעה שנקראת BABY JAZZ, למעשה כמעט כלום. מלבש זה שהמוזיקה שלהם מממש כיפית, ושהסינגל החדש שלהם Song for the Season, כנראה ממש עדכני לכל מקום שהוא לא ישראל. אבל כמו שאמר מורי ורבי- בנימין נתניהו: "שם המשחק הוא מטוסים גדולים", ואין מטוס מספיק גדול בשביל להנחית כ"כ הרבה כיף בטראק אחד -או טראק אחד פחות מאז שנעלם הכרמל-. כלל ההוויה של הדבר הזה היא מעבר למוזיקה, ובידח עם שחרור הFL-שיצא כנראה ב... מתישהו- אמור לצאת גם ספר קומיקס בכיכובם של גולדן צ'או וטין וולפה -שתי דמויות שגרומות לי להאמין שמדובר בצמד-

mp3: baby jazz- song for the season

***************

LØW HE▲D$ הם -לפחות לדעתי- הדבר הבא בוויצ'האוס, הרבה בגלל שהם עושים את מה שכולם תמיד עשו רק הפכו את זה את זה לכמה מהעקרונות הכי נחמדים בפוסט-מוזרניזציה. זה קצר יותר, מורכב יותר וקר יותר. הבעיה היחידה איתם היא: 

adding them to itunes is a real bitch on account of the symbulz i recommend doing it one by one so you dont getem all mixed up when you have to re-tag nam sayin nignog?

כמו שאמר חברי האמריקאי מלאסט.פמ. בכל אופן כדאי לכן להוריד משהו לפני לראות שאתם בכלל מסתדרים עם החומרים שלהם, כי הם לא פשוטים. http://soundcloud.com/slow-head ////

***************

דה מינסט בויז, הם בעצם סולו פרוג'קט של ווייל מארקווי מקליפורניה, הEP החדש שלו, שנושא עטיפה שנראית כמו פארודיה על עולם הבלאק מטאל -והילדותיות האינסופית שבו-. כל הEP מורכב משירים שנמשעים כמו בוטלגים מחדרי בודוו'אר  שהתגנבו אליהם נערים משנות ה60. אחרי הכל, הטאגים בבאנדקאמפ ככל הנראה מגדירים את הדבר הזה יותר טוב ממני:

four loko lo-fi satanic pop weed witchcraft California

mp3: the meanest boys- strangest things

איזה בית?

הייתי ביומיים האחרונים בטיול השנתי המצחיק והנורא ביותר שיצא לי להיות בו, וזו בערך הסיבה שלא עידכנתי, חוץ מזה, סתם לא היה לי כל כך מה להגיד, או משהו חדש ומגניב, בכל אופן, חזרתי וכבר נהנתי מכמה שטויות שמצאתי משוטטות להן ברשת.

***************

היי פארק עושים וויצ' האוס, כמו הרבה מאד אמנים שוליים בשנה האחרונה, אבל הם שונים משתי סיבות: האחת היא היא שפשוט מבינים אותם, דבר שלא כל כך נפוץ בוויצ' האוס הקלאסי שמתאפיין בלו-פי-יות שעולם האינדי לא ידע כמוהה. ושנית השפעות הסאוט'רן היפ-הופ באמת מורגשות. ולא סתם מורגשות, הן בערך עמוד הטווח של המוזיקה שהם עושים. אני חייב רק להזהיר, יש קטעים מיותרים לגמרי, כמו המפ3 שאני אביא בהמשך, אבל הEP עצמו מעורב לגמרי. חלק מהשירים חסרי טעם לגמרי וחלק מהשירים נשמעים כאילו הם עלו ישר מהגיהנום -במובן הטוב של הביטוי, שמדובר בוויצ' האוס, כמובן-, אבל אני מביא את המפ3 הזה כדי שישאר לכם טעם לעוד, כי הוא באמת מראה כאן התפתחות טובה לEP שלם.

mp3: high park- Kristallnacht // EP:  s/t

***************

זה אולי ישמע דבילי לגמרי, אבל באמת שאין לי כל כך מה להגיד על וואלש. הוא עשוה מעין הכלאה בין הצ'ילווייב לדאבסטפ, שתי ז'אנרים שהצליחו למצות את עצמם קצת מעבר לרצוי בשנים האחרונות -למעשה בעיקר הצ'ילווייב, שרק שנה משוטט חופשי והוא כבר מתחיל להמאס. הדאבסטפ כאן כבר יותר זמן-. למעשה עד שלא שמעתי את הEP שלו לא חשבתי בכלל ששניהם אמורים להתחבר בצורה כלשהי לכדי ילד חדש, התוצאה ללא ספק טעימה, השאלה אם הציפיות שוות את זה, או שהוא עוד אמן שנצטרך לחיות על EP וסינגלים בוטלגיים שלו. התיאור הטוב ביותר שהמוזקה שלו יכולה לקבל יהיה אם תדמיינו לעצמכם שאתם סופרים סוריאליסטים -נניח... קארל צ'אפק!-, אתם יושבים רגועים בים וכותבים לעצמכם טיוטות מדהימות לסיפורים הבאים, וכל דבר שאתם כותבים מתגשם. לפחות לי זה נשמע ככה - כמובן סוריאליזם נחמד שכזה, לא דרגונים שמאיימים להשמיד כורים גרעינים אימתניים וחחלליות מרצדות עם אורות ניאונים וחייזרים מרובי רגליים ירוקות. משהו יותר מרגיע, בכל זאת- צ'ילווייב. כמו שאמרתי, קארל צ'אפק שכזה, משהו אופטימי יחסית.-

EP: Walsh- Smoke Weed About It

mixtape 0.1

-אין קשר בין המצולמים הנ"ל ולמיקסטייפ. אכזבות בחוץ בקשה-

childhood- blue velvet

 white fence- lillian wont you play drums?

school knights- lunch money

warm waves- 2710

ice cream shout- tattoed tears (metrotune remix(

rollerskaters- boyhood

atlas sound- green glass bottles

of oceans- in love, not limbo

white ring- felt u

slow loris- la la swim

neon indian- sleep paralysist(com truise remix(

golden staph- old adage
מדיהפייר (76.94 MB)

לא הספקתי להכניס את זה למיסקטייפ כי מצאתי את זה ממש הרגע, אבל זה פאקינג טוב מידי בשביל שזה יהיה אמיתי.
זה מין שילבו בין גליצ'-פופ-ר'נ'ב, מדהים, הלאסט.פמ הולך להיות מפוצץ בטראק הזה...
ביטים רזים, על מלודיות שבירות עומדים על קול עדין ובסיס מוזיקלי יציב, פרובבלי די נקסט ט'ינג.
MP3: Mark Barrage- Rubicon Drive

דעה: פיצ'פורק איבדו את עצמם

סליחה על כל שגיאת הקלדה שתהא בפוסט הזה, אני עייף נורא, ואין לי כוח לבדוק כרגע כלום...


מי שקרא בבלוג הזה קצת כבר הבין שלפני שכל בלאגן האינדי הזה התחיל אצלי, שמעתי מטאל. באיזשהו שלב הגעתי לנקודת מפגש שבין המטאל והאינדי, שם בעצם פגשתי לראשונה את פיצ'פורק -כלומר, פגשתי אותם כמה פעמים כבר לפני כן, אבל הייתי בטוח שאני יותר טוב כי אני שומע מטאל-, לאט לאט המטאל דעך, והכל הוחלף בכל מיני צעצועים חדשים שקיבלתי מפיצ'פורק, עד כדי כך שהצעצועים הישנים שלי מאוכסנים בתיקיות נשכחות במעמקי ההארד-דיסק. במשך שנתיים שלמות חייתי ונשמתי כל שטות שפיצ'פורק נתנו, בלי להתווכח, בלי לצעוק, בלי להביע דעה. טיפש לכל דבר. בעיקר בחודשים האחרונים, משהו שהתחיל בערך מתחילת הקיץ, משהו שהשתנה, כבר לא כל כך אכפת לי ממה שקורה שם, אני חושב שבאיזשהו שלב כבר הרגשתי את המנטאליות שם משתנה, משהו מתחיל להסריח, ושפיצ'פורק מסריחים- כולם מריחים. הגודל של הדבר הזה כבר לא מצחיק, ועם כוח גדול מגיע ריח גדול עוד יותר -אחרי שנראה כאילו בעצם פיצ'פורק ויתרו על כל אחריות שהייתה להם-

נקודת התפנית מבחינתי קרתה ביום שני האחרון, שאלבום המופת של קנייה ווסט קיבל 10. כבר כמה זמן זה מרגיש כאילו פיצ'פורק סטו מהמסלול, ממגזין אינדי אינטרנטי הם הפכו למשהו הרבה יותר גדול, הרבה יותר גרנדיוזי, והם יודעים את זה, בהתחלה הם השתמשו בזה כדי להעלות להקות אינדי למודעות ציבורית, אחרי זה זה היה נראה כמו מין אקט מחאתי למחיצת הכבוד שכן נשאר לNME, ועכשיו סטיית המסלול הזו נראית כאילו עברה למסלולים אחרים לגמרי שנראה כמו מסע הוכחה שלם לזה ש"לפיצ'פורק יש גדול יותר".
פיצ'פורק, מנסים בכל כוחם לחזק את התדמית שלהם כבעלי אמירה בלתי ניתנת לעירעור גם בתרבות הפופולרית-מיינסטרימית.
האלבום של קניה באמת טוב, ממש, אולי אפילו באמת 10. אבל ביום שאחרי זה האלבום של ריהאנה מחץ את הדביוט של ניקי מינאז', בכל מובן המילה. גם בציון ובטבלה הראשית, ניקי היא אמנם לא האינדי בהתגלמותו, או האינדי בכלל, אבל לפי כל עמת מידה היא הייתה אמורה להיות הרבה יורת חשובה לפי'צפורק מאשר ריהאנה. או למשל, ביקורת על "מאנסטר פיים" של ליידי גאגא בתחילת השנה, שקיבל 7.8 והכניסה המשולשת שלה לטוף 100 טראקס של 2009. או הוורשיפיות הכמעט מגוחכת לרובין, שאמנם התחילה כאינדי- אבל כרגע ממשיכה את דרכה בתלם.

זה לא שאני מעתצבן, על תרבות פופולרית ומיינסטרים, אני בעצמי חובב לא קטן של כל הפיצ'פקעס המוזיקלי הזה, אבל העיקרון הפיצ'פורק-אי, לאט לאט נדחק למטה ע"י עקרונות מיינסטרים, שככל הנראה פתאום נראות הרבה יותר רלוונטיות לעורכים. הרבה יותר ביקורות פופ, הרבה יותר כניסות של אמני תרבות פופולרית לחדשות ולבסט ניו מיוזיק. אני בעצמי כבר לא מרבה להכנס לפיצ'פורק, כי מצאתי את החלופה האלטרנטיבית והאותנטית יותר- בלוגרים, בלוגים, בלוגספירה, רסס.
אני חושב, שפיצ'פורק הבינו שהפסידו מהרלוונטיות שלהם כלפי עולם האינדי, האלטרנטיב וסו קולד- "היפסטרים" לאט לאט לבלוגספירה העולה על מוזיקת אינדי. כאשר לכל להקת שוליים יש באנדקאמפ ותוכל למצוא אותה בלאסט.פמ. פיצ'פורק הפנימו שהאמירה שלהם בעולם הזה, פשוט כבר לא רלוונטית כמו פעם, אז הם מתחילים באיזה תהליך מהפך קטן. נכון לכתיבת שורות אלו, האינדי ברובו עדיין שולט על פיצ'פורק, אבל המיינסטרים כבר מספיק דומיננטי בתוך האתר.

אני לא יודע איך לסיים את הפוסט הזה, כי הוא נראה כמו החותמת שאומרת שנגמרה הדרך המשותפת שלי עם פיצ'פורק. וזה קשה כי הם עבורי, אחרי הכל אלו שגאלו אותי מימים של דיכאון אינסופי, ניטים וכנסיית השטן. זה פשוט היה בלתי נמנע הפעם, זה כמרגש קצת כמו בן שרואה את אבא שלו מדרדר לאלכוהוליזם, או מפתח מגלומניה מורטת עצבים. הכוח הזה משכר. הכוח להשפיע על תרבות גדולה יותר, נרחבת יותר, טיפשה יותר (?), אז זה מתחיל בשוט, ואז זו לגימה ממש קטנה, אבל זה נגמר בכל הבקבוק, ובסוף הבקבוק נגמר. ואז צריך עוד אחד, ועוד אחד, עד שאי אפשר להרפות, אי אפשר להמשיך בלי זה. כי כאמור, אחרי שפיצ'פורק יהפכו למגזין מיינסטרים לכל דבר, ומתישהו יהפכו ללא רלוונטים שוב, לא יהיה להם בית לחזור אליו. אף אחד לא יתן להם את הספה שוב.

כל היום שיחת נשים

 אלו כבר לא חדשות כל כך חדשות, אבל אלו ללא ספק המשמחות ביותר- לפחות עבורי בשבוע הזה:

הלייבל עם השם הכי מגניב -אחרי אמא+פופ- איליגל ארט, הלייבל שאחראי למי שלדעתי הוא המלך הבלתי מעורער של עולם הבאסטרד פופ, גירל טוק, נתן לנו להורדה פור פרי את האלבום ה החדש שלו. באמת מדובר בגאונות שלמה, לפחות לפי דעתי מדובר באלבום הכי טוב שלו עד עכשיו. אם יש משהו שממש קל לשים לב אליו, זה על התוספת הגרוטסקית בהיפ הופ, ובהוספת יותר קטעי שוליים -לא עד כדי כך שוליים, אבל בלא' סאבת', פוגאזי, אלקטריק לייט אורקסטרה, ניין אינצ' ניילס, אלו לא שוליים אבל הם לא היו מצויים במיוחד בעבודות הקודמות שלו- ובין היתר גם כל מיני תראש פופ -ע"ע: מיילי סיירוס- האמת שהרבה חלקים קטנים מהטראקים עצמם היה אפשר למצוא בסרט הדוקומנטרי הקצר על הופעת הNYE שלו בשיקגו.

ההההההורדההההה

אולה צ'יקיטה

אני בטוח שכל מי שהגיע לבלוג הזה בדרל זו או אחרת- כבר שמע שטורו וואי מואה קבע את תאריך היציאה של הLP החדש שלו, אנדניט' דה פאין- שיצר ב22 בפוברואר, 2011. אם בכל זאת לא שבעה נפשכם מאמן הצ'ילווייב האגדי, אולי תשמחו לשמוע שהאוסס- צמד צ'ילווייב -כבר לא ממש- עלום שם החליטו להוציא רימיקס לאחד מהשירים היותר טובים של השנה, טאלאמק, השיר שהכניס אותי לעולם הצ'ילווייב ופאקינג גרם לי להבין למה כולם מרוצים את וושד אאוט -זו לא טעות מטופשת של טירון, אני מתכוון לוושד אאוט הפעם-. בכל אופן, אני לא חושב שיש משהו יוצק צ'יל מהקאבר הזה, אפילו לא המקור:
MP3: Houses- TALAMAK Toro y Moi cover

***************

ספקולאטור, פרויקט של ניק ריי מלוס אנג'לס. כל הדבר הזה הוא מעין שיכרון חושים שמגיע במסווה של צ'ילווייב מתוחכם, שמערב -לפחות ככה זה נשמע- בערך כל צליל ששמענו עד היום אל תוך שירים בזמן מינימלי והופך אותם להנאה אמיתית. חוסר ההבנה הכללית שלנו לגבי מה שהולך במוח שלו גורם לזה להשמע כל כך רגיל, כמעט כמו שיעור מתמטיקה- רק שכאן באמת נהנים!
MP3: Speculator- I Wait All Day
MP3: Speculator- Pure Ecstasy

***************

MP3: Invisible Force - The Dream Is Over

למעשה אפילו אין חלכם טעם לשאול מזה הדבר הזה, כי באמת שאין לי מושג, מצאתי אותי בעת שיטוט בבלוגי מוזיקה, אבל לא הצלחתי למצוא על הדבר הזה שום רקע. זה פשוט צ'ילווייב הזוי ונהדר, שהמונח צ'ילווייב כאילו נפל עליו בטעות. זו פשוט מוזיקה מתחת לשכבה חמימה, לו-פי-ית וממכרת של הבנה עמוקה באוזן האנושית.

bbb

**************

טריפטיידס הם טריו של מגל הסארף-גאראז'-רוק שכרגע מנגנים בחניה של אחד מהם באינדיאנה ככל הנראה. אני חשבו שאני אוהב את זה, אבל בערך כמו גייסמ אני לא יודע בדיוק להצביע מה נחמד בזה כל כך, כאילו זה קלירלי לא מדהים במיוחד, זה פשוט נורא נחמד וזה העביר את הזמן ממש טוב, לשמוע את הEP שלהם, אבל אני חושב שיש לי דברים יותר טובים למחלא את האייפוד בהם. בכל אופן כדי לכם לנסות. את הEP אפשר להוריד בבאנדקאמפ שלהם, עם יכולת בחירה לכמה את רוצים לשלם -כן, אפשר גם 0- (bandcamp) -אצלי לפחות, יש בעיה עם טראקים 1 ו2 ולא יצא לי לשמוע אותן עדיין-

**************

יות' ספורטס  ט'ם פארקס -כן כן, זה הספיק לבשתנות יבום הזה שעבר בינתיים, מאד מפתיע.- הם עוד ווירדוס שעושים את הדרים פופ שלהם מסונת'ז וטוב במיוחד, למען האמת לא באמת הצלחתי למצוא הורדה לEP היחיד שלהם. אני יודע שהם עשו רימיקס לליל' וואין ושהם בכלל לא רעים, יש אפילו כמה קליפים בוימאו:

Youth Sports - "Trees" from Youth Sports on Vimeo.

Youth Sports - "Tropicalies" from Youth Sports on Vimeo.

Youth Sports - "Thief" from Youth Sports on Vimeo.

http://themeparks.bandcamp.com/ הבאנדקאמפ  החדש שלהם. כולל הורדה לרימיקס של ליל וו'ין

**************

אסטייט של בואט עושים שילוב נהדר בין פופ לבין הז'אנר הנשכח ביותר של העשור בקודם- פריק פולק ואיכשהו כל זה נשמע כמו סינגל לא מוצלח ואנדרדוגי במיוחד מסיקסטיז. זה יצא להם טעים! עם הפקה רזה במיוחד, ווקאלס פושרים, גיטרה שגובלת בקלאסיקה, בס כמעט עלמותי ותופים בסיסיים לגמרי הדבר הזה נשמע כל כך כיף שבא פשוט לשבת ולשמוע, בלי לעשות שום דבר אחר. ד"א, משהו בה די הזכיר לי את עמית ארז -שמאד אהבתי פעם, אבל זה כבר לא זה-

MP3: Estate Sale Boat- Transmission Eyes

Lovegrenade

לאבגרנייד הם להקת לו-פי פסיכדליה תל אביבית שלא מזמן נתקלתי בMP3 שלה. למשעה שנתקלתי בהם הייתי לגמרי בעננים, זה כבר ההרכב השני מישראל שאני מגלה השנה ובעצם ממש אוהב, וםג להרכב השני אגב, יש אהבה בשם (טייגר לאב, יו נואו. פוסי קוקיין הפך להיות אחד מהשירים הנשמעים ביותר באייטיונס שלי. באמת מעולים.). העניין הוא שאני באמת מתחיל להרגיש גאווה קטנטנה -תרבותית לכל היותר, אני לא הולך לפתח פטריוטיות או משהו- להיות ישראלי -דבר שהיה קשה להתגאות בו בשנתיים האחרונות- עוד הרבה ביטחון, נתן לי הלאסט.פמ החדש -שמסנתכרן עם האייטיונס כל כך נהדר עם הסקרובלר שבעצם מאפשר לעניין הזה לקרות ושאני אהhנה ממנו- לפגוש אנשים מעבר לים עם טעם מוזיקלי  דומה לשלי, חלקם אפילו לא כ"כ רחוקים מהגיל שלי וזה ממש נהדר, אני באמת מקווה למצוא שם את החבר שתמיד חיפשתי.

בכל אופן, לאבגרנייד הם טריו: דודי מלכה, ערן נווה ואיתי סנדובסקי (?), והם עושים את המוזיקה שלהם ממש לא רע, יש בשנה האחרונה מין התפתחות של תרבות היפסטרית מוזיקלית אמיתית, בניגוד לשנים הקודמות שרוב התרבות ההיפסטריות הייתה בנויה בעיקר על הביגודיה של ויצ"ו ואמריקן אפרל -בעיקר!-, בשנה האחרונה מתפתחת התרבות באופן תרבותי נרחב יותר שכולל: בלוגרים, מוזיקאים, אופנה, -אני לא בטחו בקשר לבא- ואפילו בצורה נדל"נית יותר שהם מתקבצים מסביב לרחובות ספציפיים בתל אביב ובעצם מבססים את עצמי סופסוף כתרבות ראויה להערכה כמו כל מקום אחר בעולם. ד"א, שלא תטעו אני לא מייחס לחברי הלהקה שום אופי היפסטרי כזה או אחר. אני לא מכיר אותם אישית בכלל, אלא מדבר על התופעה המוזיקלית והתרבותית הנרחבת שמתפתחת -באיחור לא ממש אופנתי- גם כאן סופסוף.

(bandcamp)

MP3: Lovegrenade- Hair With Eyes

***********

ואם כבר מדברים על השנה האחרונה, אני אתחיל לחשוב על אלבומי השנה שלי, ואני מבטיח שעוד תשמעו עליהם.

***********

וגם! אריאל פינק והגריפיטי הרדוף שלו עשו סשן לפיצ'פורק TV, עד כאן הכל לגמרי מגניב ונחמד, כי מדובר באחד מההרכבים הכי טובים של השנים האחרונות. ברצינות, אחד האהובים עלי לפחוד, מלאי באזז כללי ואהדה מכל כיוון -במיוחד בשנה האחרונה-. בכל מקרה, פטצ'פורק כהרגלם שלחו גם אדן שיתעד את האירוע המלבב, הפעם הם שלחו את ארז אביסר -כן, אחד משלנו. עוד פעם. אני אומר לכם כל הפוסט הזה קשור לשנה אהחרונה וישראלים בתרבות האלטרנטיבית. וכל זה צירוף מקרים-, בכל אופן, עד כאן הכל באמת נחמד מאד, רק שהפעם, פיצ'פורק החליטו לא פחות ולא יותר לעשות גם גיפים! -קולולולולו-. 4 גיפים של אריאל פינק והגראפיטי הרדוף שלו -הוא נהיה דומה לקורט קוביין משניה לשניה. צריך לעשות עם זה משהו-

כבר לא אמביוולנטי

אני לא אכביר במילים ואעשה כאן איזו סמי-ביקורת עם מילים מפוצצות מלועזית ולא מובנות על הEP הזה, מכמה סיבות: דבר ראשון, סביר להניח שאני לא מבין את רוב המילים האלו ושנית כי אני פשוט לא ממש טוב בלכתוב ביקורות, אני לא יודע לעשות את זה. מה שאני כן יודע- זה  שמהרגע שגיליתי את הצמד הזה -לפני בערך שלושה חודשים, אני לא בטוח אם לפני או אחרי הרייזינג. לא משנה-, לא באמת ידעתי מה אני חושב עליהם. זה לא בגלל שהם לא היו טובים או כי לא הבנתי מה שמעתי, פשוט לא באמת הצלחתי לגבש דעה, כי כמו הרבה דברים באינדי -ובצ'ילווייב, בפרט-, סביר להניח שכבר שמעת הכל, כי בשנתיים האחרונות נראה כאילו הרבה מאד אנשים עם כישרון נהדר איבדו את האמביציה ליצור משהו משלהם. עד אותו הזמן, עוד לפני האיפי, ששמעתי רק כמה שירים אקראיים של גיימס, הם נשמעו לי בערך כמו כל צ'ילווייב ששמעתי לפני כן. וד"א, גם אחר יששמעתי את הEP הם נשמעים כמו המון אמני צ'ילווייב, העניין הוא שאחרי ששמעתי אותו, פשוט הבנתי מה כל העניין, אני לא חבו שמישהו בכלל ציפה שהם ימציאו את הגלל חוץ ממני. זה פשוט צ'ילווייב, נחמד, אפילו טוב, לא טורו וואי מואה, אבל באמת אחלה. נקודת המפנה התחילה כבר בשיתוף הפעולה עם אמנית הוויצ'האוס- לוראל האלו, שעשתה ממש חסד עם הסאמפלים הרזים האלו יצרו להיט שבקלות היה יכול לגרום לכל אוזן -שלא רגילה לסאונד הזה לפחות- לחשוב שמדובר בלהיט שנשכח באייטיז ולא מצא את דרכו לשום פלייליסט, אלא אם כן מדובר במסיבה של החננות מהשכבה מעל. והוא המשיך אחרי זה שיצא הקליפ לשאדווס אין בלום, שממש תפס את האוזן שלי, ממש כמעט כמו טאלאמאק בזמנו, שסיפק לי את אחת מהאירגזמות הטובות ביורת שהיו לי. בכל אופן, השיר עצמו תפס אותי וגרם לי לתהות מה באמת עומד מאחורי כל הקונספט המשונה של דגלי מדינות שוליות, קליפים עם דיילות נטולות פנים, יפני על כורסה חשמלית, מעופף אל עבר האינסוף ושתי נשים עשירות על ספה אדומה ופרסומת למשהו שנארה כמו רוטב חרדל. מה כבר יכול לחבר את כל אלו אל זרם הצ'ילווייב וההיפסטריה, אבל אני כנראה לא חכם מספיק כדי להבין מה באמת עומד מאחורי הדברים.

דנים על חולצות

אמריקן אפרל ווינטג' וצ'יפ מאנדיי וזארה. אה וכמה מהמשחקים החדשים בפוטושופ CS5, כיף כיף כיף. וכל זה בשביל דודה בשישי בערב. כמו שאמרתי אני לא מתעסק רק במוזיקה, אני מתעסק גם בכל מה שמסביב (:

תמיד נראיתי כמו הודי. אבל השורשים שלי בברצלונה...

סופ"ש

סופסוף קצת זמן לבלוג, למקרה שאתה תוהים המבחן במתמטקיה הלך קטסטרופה, אף פעם לא הייתי טוב בחרא הזה. ברגע שחזרתי לחיים נורמטיבים ראיתי שפיפסתי כל כך הרבה דברים מדהימים, ומרגשים בו זמנית.

jj
סיינסירלי יורס, הלייבל שאחראי לחבורת האניגמה-פופ הנהדרת הזו החליטו לזרוק אלינו סינגל חדש שלהם, הסינגל (אם הבנתי נכון מדובר בסינגל או חלק מאלבום חדש- שבעצם כולל כמה סימפולים ביניהם האינטרו מאלבום המופת של הxx. באמת שמדובר בשני טראקים מעולים שחבל לפספס.
MP3: jj- Let Them
MP3: jj- I'm the One / Money On My Mind

 Games

כבר התייחסתי בבלוג הזה לא מזמן לצמד הפסיכדלי-צ'ילווייבי בספק וגם ליחסים האמביוולנטים שלי אליהם, בכל אופן הEP החדק שלהם כבר יצא ועדיין לא יצא לי לשמוע אותו למען האמת, אבל הם גם הוציאו קליפ חדש- ביזארי וחסר תכלית שכולל מפת עולם עם קרני אור מוזרות, דיילות חסרות טעם ויפני כל כיסא מעופף לרקע תמונות של מקומות בעולם ומגדלי תאומים עומדים על תילם כאילו הם מבקשים להתגרות בתרבות החברתית הפוסטמודרניסטית ולהיות חלק כל כך גדול בה בו-זמנית.

Young Magic
יאנג מג'יק הוא ניו אקט בצילו של מפיק מוזיקלי/סינגר שעושה את העבודה שלו ממש מעולה, אם זה בעריכת הביטים הנאו-סול-יים, והשילוב של הוקאלס שלו בתוך כל הבלאגן המרומקס והמסופלס הזה של הילדים צועקים ברקע ותופים שנשמעים כאילו פיתחו סכיזופרניה אל מול הקול הנוח והכמעט נורמטיבי שלו.
MP3: Young Magic- You With Air

Melted Toys
עם שם כמו מלטד טויז לא יכולתי שלא לחזור לילדות מלאת הפירומניות שלי והצעצועים הישנים של האחים הגדולים שלי שהתעקשתי לשחק רק בהם, ואפשר להגיד שהמפגשים שלי עם -רוב- הצעצועים החדשים שקיבלתי נגמרו ברע, כי אין מה לעשות שיש לך את הואן של צבעי הנינג'ה ואת כל צבי הנינג'ה+שרדר מלא סופרמנים וספיידרמנים ובובה אחת שעברה התעללות של רובין -בלי באטמן-, חוברות קומיקס ובובות של קאפיטן אמריקה, פלאש וספרי מד"ב, הילדות שלי הייתה אחד מהשנים היותר מתוקות בחיים שלי -אפילו שהיא נגמרה די ברע-. אותו הדבר עם מלטד טויז, לו-פי-ר'נ'ב-פופ שנשמע קצת כאילו נלקח מסאונדטראק של משחק וידאו משנות ה80 המאוחרות, אני חייב להודות שאפילו האנמיות של השיר לא מנעה ממני להינות, ואפילו קצת להחזיר אותי לילדות שלי -לא שיהא רחוקה, כן? היא פשוט נגמרה בבום אחד עצוב-
MP3: Melted Toys- Wild Waves

Jen-O-cide

אני עדו פעם אמטער שאין לי זמן, אבל פשוט אין לי זמן, אז היום אני אאכיל אתכם במקום במלא ני אקטים עלובים -מצטער על זה, אגב-, בניו אקט(ית) אחת שהיא פשוט מממממש איכותית.

ג'נוסייד, היא בלונדינית, היא אמריקראית, היא עושה אלקטרופופ והיא לא טראשית כמו שהיינו מצפים. למעשה הביטים שלה והכלל ההפקה והמאסטרינג סיגלו לשירים שלה מעין אווירת אייטיז נעימה, שגורמת לי לחשוב אם היא הייתה כל כך טובה גם אם היא לא הייתה תקוה במילניום הקודם -דבר שאני בדר"כ לא מברך בלי הסמיכות של המילה "רבייבל"-. היא למעשה לא באמת חדשה בתחום והיא מגששת פה ושם בכל מיני להקות פופ מחתרתיות -פופ: ז'אנר מוזיקלי בפני עצמו או פשוט מה שפופולארי באותו הרגע?-, אני לא כל כך בטוח אם השיר הזה הוא סינגל מתוך הבלף טייטלד שלה משנה שעברה, או סתם שיר ממנו או הדלפה מאלבום שיצא כי אין לי כל כך זמן לחקור -אלא אם כן מדובר בחקירת פונקציה-, אבל אני באמת נהנה ממנה, שמעתי אותה כבר די הרבה עד עכשיו, יש לשיר הזה הכבר הרבה השמעות בלאסט.פמ- פשוט כי הוא כיף בלי להיות טראשי וצווחני מידי, כמו שאני אהוב את הפופ שלי -כמו בלו גאוונס של בלו האוואי, עוד אינדי פופ מעולה...-.

MP3: Jenocide - Bechball

Djanimals

אני לא אכתוב הרבה כי אני ממש ממהר, בכל מקרה: ניו אקט, DJANIMALS...
אני זוכר איזו חלטורה עם מארק רונסון, אבל לא יותר מידי. בכל אופן, אמרו לצאת אלבום מתישהו ב2011, מממממממש יתאים לחובבי אבלנצ'ס משובעים. גם מי שלא אגב מוזמן לנסות, הוא עובד בכל אופן...

MP3: Djanimals- Nightshift In Blue

עוד ניו אקט, אהל זה כבר יהיה ממש קצר כי אני מאחר את האוטובוס

FISHING

MP3: Fishing – OOOO

היפ הום אינסטרומנטאלי, קצת צ'ילאאוטי לטעמי, אבל זה לא רע.... ויש לזה קובר ארט נהדר!

*******

טוב, אז בגלל שאין לי כל כך זמן, ואני די מצטער אני פשוט חולה על פרבולות ומקביליות אז אני לומד להנאתי למתמטיקה -זה יגמר בדם-, אז כדי לא לאכזב אתכם, או לפחות את עצמי כי אני לא רואה כאן עדו מישהו -מישהו? הדהדהדהד-, אני כבר אהפוך את העידכון הזה לעידכון ניו אקטס, הדלפות וסתם שירים נחמדים מהתקופה האחרונה (:

אם אהבתם את האו טו דרס וול, אין שום סיבה שלא תאהבו אותו. אם דרושה כאן כנות, אני לא חובב גדול של האוס טו דרס וול, אבל אני מבין מה כל ההייפ סביבו ולכן מצאתי לנכון לשים כאן את הסינגל הזה. סה"כ זה כמעט אדח לאחד, ר'נ'ב לו-פי-יי איטי, אניגמטי אפלולי וקודר. באמת מומלצץ לכל מי שאהב את HTDW...

MP3: Guerre - Forgiveness

הטראק הבא ממש מצויין, הוא למעשה השילוב הטוב -והיחיד- שמצאתי בין צ'יפטיון לIDM, הוא נשמע ממש מעולה ויכול להשתלב בכל כך הרבה מיקסטייפים שאני חושב עליהם עכשיו, ואני מבטיח לכם שעוד יהיו כאן מיקסטייפים טוב יום אחד, אני רק צריך ללמוד את האמנות הזו. בכל אופן, מומלץ בין אם את אוהבים צ'יפיון וIDM ובין אם לא, כי זה תכל'ס לא דומה להרבה דברים ששמעתם עדם היום, תסמכו עלי (8

MP3: Chalices of the Past - 2 RUDE

Eola עושים לו-פי פופ פסיכדלי, אבל קצת אמביינטי. אין שם משהו חדש או מיוחד יותר מכל שאר הניו אקטס שמציפים אותנו שעושים בדיוק את אותו הדבר, אבל הם עושים את זה לא רע. ביוזר הרשמי שלהם, במדיהפייר, הם מציעים לנו את שני האלבומים שלהם בחינם, זהירות מכיל קבצים שמנים.

הלהקה הבאה היא להקה שנפשוט נחדמ לשמוע שעדיין קמות כמוה, כי פשוט חסר לנו מכאלו, אתם יודעים על הפוס-פאנק-סארפינג-פסיכדליה הזה. ובכל זאת הויוידס עושים את זה בצורה ממש נחמדה, אולי קצת נמרחת, אבל כמה אבמת אשפר למרוח שיר של שתיים וחצי דקות.. נו באמת. באמת נחמד.

MP3: The Vivids - Den Of Thieves II

מולטי, נער משועמם מאיזור שוקק כלשהו באמריקה הצפונית, הוא הער מהמעמד הבינוני ולכן, המותרות שמגיעות לו יחיסות מוגבלות, אבל המעמד הכלכלי של ההורים שלו לא יעמוד בדרכו של גיבורנו, לא לא! כי מה שלא בא פיזית בא טכנולוגית, אז והא פשוט מוציא טראקים בכל סגנון אפשרי- כל עוד אפשר להכין אותו על המחשב. אני חייב להודות שהוא די משעמם אותי אבל הייתי חייב להכניס את זה בכלל הסיפור, זה ממש מצחיק XD בכ"מ, כל הכבדו לו על התעוזה והכל, אני מניח שבאמת יש לו כישרון, הלוואי שאני הייתי יודע לעשות משהו מעבר ללכתוב לכם את כל השטות הזו.

MP3: Multi - Methiah

סליחה על האיחור

זה כבר לא הרבה שווה בגלל, שכל בלוג כבר הספיק לעבור על הידיעה עם רעשי המשנה הזו.
כל הילדים בשכונה כבר יודעים שהסמית' ווסטרנס ישחררו ב18 בינואר את האלבום החדש שלהם, DYE IT BLONDE, ושהוא אמור להיות מושפע מהבריט פופ של שנות ה90, אבל אף אחד לא יודע מה מסתתר בדבר הזה, חוץ מהעטיפה שהזכירה לי טפטים בבתים של סבתות  פולניות מתות -סליחה על זה, סבתא-, אבל כן עשה דז'ה וו לעטיפה של ניו אורדר, מהאלבום כוח, תאגידים ושקרים, שכל קשר בינו ובין הבריט פופ של שנות ה90' נראה לי מקרי לחלוטין -אולי מלבד הקשר למלכה-.
אוקי די.. חפרתי, בכל אופן, אז בסוף השבוע האחרון, כאילו בהפתעה פתאום דלף לאינטרנט, בטעות -או שלא?-, ועדיין לא ברור לי אם הוא סינגל או לא, אבל זה בעיקר בגלל שהפעם הראשונה שנתקלתי בו חזרתי מבילוי ביום שישי בערב וריפרפתי שם בקושי. WEEKEND הוא דווקא שיר די כיפי, אני יכול להיות שבגלל בורות מוזיקלית מסויימת, לא רואה קשר ישיר לבריטפופ, פשוט הביצ'-גלאם-רוק שהם עשו לפני זה רק קצת יותר מגובש וכיפי, אני אהבתי אותו.



אין לי הורדה כרגע, לא שברתי את הראש מספיק כדי לחפש אחת. בינתיים הוא נוח יותר ביוטיוב, בכ"מ כבר לא נשאר לי הרבה מקום באייפוד...

bb

מממממממממממממש משעמם לי היום, וכמובן שזה נגמר בנוודות רשת צולעת במיוחד שלא הניבה הרבה תוצאות, אבל יש לי מה לחלוק אתכם היום, בעיקר מעולם הסינת'-פופ, אבל גם לא גילויים מרעישים, שום דבר שלא הגיעו אליו לפני...

Games+ Laurel HaloStrawberry Skies

צמד הסינת'-פופ-צ'ילווייב שרובנו הכרנו בעיקר בגלל 15 דקות התהילה ברייזינג של פיצ'פורק זרקו לנו עצם מהEP שאמור לצאת להם בסוף השבוע -אם אני לא טועה-, את הטראק הם מעבירים בהנאה עם לוראל האלו, זמרת וויצ'האוס (וייב שתפס תאוצה בערך מהחצי הראשון של השנה האחרונה, בערך כמו הסינת'-פופ-צ'ילווייב רק אפל יותר ועשוי להכיל כל מיני השפעות בערך מכל דבר שאפשר לחשוב עליו. ע"ע: סיילם, ווייט רינג, מודרן וויטצ', ס ר ב י י ב.). סה"כ, לא נפלתי, אבל זה בטח יותר טוב מהרושם הראשון שהיה להם עלי, אני אחשוב על זה...

Solar Bears - Children Of The Times

טוב.. זה כבר "ישן" יותר, אבל נזכרתי בזה שאחיין שלי הגיע וראה הופ, הייתה שם איזו תכנית ביזארית, ואז נזכרתי בקליפ הזה. סה"כ מדובר בשיר לגמרי צ'ילי, גם- לא מדהים, אבל משמ נחמד לשמוע אותו לפעמים, והוא גם שייך לבר-ווייב שאני עדיין מתעקש להכניס לתודעה. -נו אתם יודעים, כל הלהקות עם השמות של הדובים וכו'-

BLANCHE BLANCHE BLANCHE - Talk Out Loud

זה חם מהתנור, אז בבקשה בזהירות שאתם מוציאים את זה -סטגדיש-. לא ברצינות, זה גם ממש חדש וגם ממש מטעה, טוב זה לא. השיר הזה, הוא בדיוק כמו הקליפ שלו -וזה מה שהופך את הקליפ הזה לטוב בניגוד למה שהרבה חושבים-, הוא אפל, אנמי, אניגמטי ומונוכרומטי להחריד. עם ווקאלס נשיים מבולבלים ובאקגראונד ווקאלס גבריים משונים בריפיט, מתחת לשכבות של מעין סמי-לו-פי השיר הזה נשמע כמו פארודיה על ביצ' האוס והשיתוף פעולה המשעמם בין אייבי טייר מANM ואישתו, ומשום מה, אפילו האנמיות היחסית לשניים האחרים, הוא תפס אותי הרבה יותר מהאחרים. גאוני...

DEJA BOO

האמת שאין לי ממש מה לעשות בימים האחרונים מלבד לחקור פרבולות, אבל זה לא מעניין אז אני לא עושה את זה.
כמו שבערך כל מי שמגיע לבלוג הזה יודע שלניקי מינאז' הולך לצאת אלבום עוד פחות משבועיים -הולי שיט פחות משבועיים ועדיין אין הדלפה!?- איך מהשירים מציג שיתוף פעולה אדיר עם אחד מהראפרים הכי טובים אי פעם- אמינם. באמת שמדובר בטראק מעולה, אבל בהרבה פעמים הוא פשוט נשמע כמו צ'יקן אנד מיט של דאס רייסיסט. יכול להיות שזה רק אני?!

******

הולי שיט, איכשהו הגעתי לעונג שבת של גיאחה -וואו, זה נשמע רע- מספר 8 (H). זה הביא הרבה כניסות, תודה (:

ריל-אסטייט-לייק

אני מוצא בעת שיטוטים רנדומליים  ברחבי הרשת הרבה יותר מדי להקות סארף-ביצ'-לופי-פאנק-רוק-פסיכדליה-סיקסטיז-סקס-טינז א-לה ריל אסטייט_ווייבבס בזמן האחרון, השטות הזו כבר מזמן לא במגמת באזז, אבל יש לי תחושה שהחראה הזה הולך להיות כמו הצ'ילווייב, הקולה זירו והטרנד הצבאי- בהתחלה זה באמת היה אחלה, אבל חאלס- כמה אפשר לסחוב. הדימוי היחיד שעולה לי בראש זה הרץ שמדמם לאורך כל המרתון ובכל מקרה ממשיך. הלוואי שזה רק היה פחות נחמד, כדי שבאמת הייתי יכול לכעוס על משהו...